נקודת מבטה של סברינה:
השומרים הבריקו לעברי במבט מלוכלך כשזרקו אותי לחדרי.
"את לא יוצאת," אמר אחד מהם.
הייתי עונה להם בחזרה, אבל לשוני הרגישה קשורה. יכולתי להרגיש שהם נמצאים בפינה כרגע. חייהם תלויים בי עכשיו. אם אתגנב מכאן, המלך יהרוג אותם. הם כועסים ונמצאים על סף עצבים שדבר כזה צריך לקרות להם.
ההבנה הזו הספיקה כדי שפחד יזרום לי בעמוד השדרה. חיים של מישהו שתלויים בציות שלי.
"אני יודעת," אמרתי, התרס
















