מירבלה
"טוב לדעת, כי בפעם הבאה שתשים ידיים על הילדים האלה, לא אחשוב פעמיים לפני שאקבור אותך חי."
צחוק מלגלג פורץ משפתיי. "לא תהיה הפעם הראשונה."
משהו בסגנון של חרטה ואשמה מנצנץ בעיני הלוז היפות האלה, הלסת שלו מתהדקת בבירור. "מירבלה... דפקתי את זה."
"מתי לא?" אני מרימה גבה וראשו נופל, מבטו זז ממני לרצפה.
אחיזתו בצווארי משתחררת, אבל הוא לא מתרחק ממני. מבטו פתאום אבל לאט זז מהרצפה חזרה אליי. עינינו נ
















