מירבלה אני מתעוררת בבהלה עם כאב חד. לאט אך בהתמדה, עיניי מתחילות להסתגל לסביבה ואני מוצאת את עצמי עירומה לחלוטין, ידיים קשורות לראש המיטה. אני מושכת את האזיקים אבל הם מהודקים היטב לראש המיטה. אני מושכת חזק יותר ויותר עד שהאזיקים משפשפים את עורי, וגורמים לי לצעוק מכאב. "את פתטית," קול לועג מהצללים ואני עוצרת את תנועותיי, מחכה שמישהו יופיע. דקה הופכת לשתיים ואז לשלוש אבל עדיין אין תזוזה; הציפייה כמע