מַטֵּאוֹ "אתה מצטער?" אני מגמגם וכל רגש אפשרי, ואפילו אלה שלא קיימים, שוטף אותי. "מה זה אומר?" "אני רוצה לדבר איתך ביחידות. במשרד שלי." אני אפילו לא מחכה שהוא יסיים לפני שאני מזנק עליו ומשגר אגרופים שוב ושוב לתוך פניו. "איפה לעזאזל אשתי?!" אני שואג כשגופי רועד בעוצמה מזעם. "למשרד שלי עכשיו! לבד!" הרופא משיב בזעם וסוער משם, ומשאיר אותי עם רגשותיי הסוערים. כמובן שהוא יכול לדבר אליי כרצונו כי יש לו ק