מַטֵּאוֹ אֲנַחְנוּ מְבַלִּים עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בְּבֵית הַחוֹלִים, נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים מֵחֶדֶר תַּצְפִּית אֶחָד לַשֵּׁנִי. וּבְכָל הַשָּׁעוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַלִּים בְּבֵית הַחוֹלִים, כָּל מָה שֶׁאִשְׁתִּי עוֹשָׂה זֶה לְדַבֵּר לִי עַל הָאֹזֶן עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא מוּטרֶדֶת מִמֶּנִּי עַל כָּךְ שֶׁלֹּא גִּלִּיתִי אֶת הַפְּרָטִים שֶׁל הַהַפְתָּעָה שֶׁיֵּשׁ לִי בִּשְׁבִילָהּ. אֲנִי אוֹהֵב אֶת