מַטֵאוֹ עברו יומיים מאז השיחה האחרונה שלנו; אשתי ואני. יומיים של הענקת מרחב זה לזה. יומיים של שתיקה, של מחשבות עמוקות. אני אוהב אותה – אין ספק במה שאני מרגיש כלפיה ובאילו אורכים אני מוכן ללכת למען אושרה. ובכל זאת, אני מוצא את עצמי מתבוסס בתעלות של אשמה וחרטה. ברגעים שבהם היא אפשרה לפגיעות שלה לצוף, והתוודתה על הפחד שלה מלשאת ילד נוסף, המחשבה היחידה שלי הייתה אותו סרטון שראיתי לפני חודשים. זה שמשמש