מירבלה לפני שש עשרה שנים. מירבלה בת עשר. "מירבלה! אני מקווה שאת קוראת ולא משחקת?!" אמא צועקת מהמעבדה שלה ואני צוחקת, מציצה בראשי דרך הדלת למעבר הסודי. "אפשר לשחק קצת אמא? קראתי בלי הפסקה." אמא מחייכת אליי בהבנה. "מותק שלי. את צריכה ללמוד קשה אם את רוצה להיות משהו. את צריכה לפתח מוח חד." אני מתחננת, נותנת לה את מבט הכלבלב שלי והיא צוחקת. "בסדר דלעת, עשר דקות." תודה אמא! אני רצה חזרה פנימה, מוציאה א