מירבלה עברו שלושה ימים מאז שראיתי את מתאו. אחרי שהוא עזב אותי בבית שלנו, לא ראיתי אותו מאז ועד עכשיו, כשהוא יושב בראש השולחן, לועס את ארוחת הצהריים שלו מבלי להעיף בי מבט. אני לועסת את האוכל שלי בזהירות, בוהה בו במבט חטוף. "סורלה, את מרגישה יותר טוב עכשיו?" ג'וליה שואלת וראשו של מתאו מיד מסתובב לפינה שלי, עיניו דורשות הסבר. "אני בסדר ג'וליה. תודה ששאלת." אני שולחת לה חיוך. האם אני בסדר? אני עייפה מ