ליטה נשענה ראשה על החלון, צופה בעולם חולף על פניה בטשטוש. מחשבותיה היו עמוסות והיא לא הצליחה להרגיע את התחושה בחזה. שום דבר לא יהיה אותו הדבר כמו שהיה לפני שידעה שאנשי זאב קיימים. אומללים ככל שהחיים הקשורים לבריאן ולאמה, דיאן, היו, לפחות שגרה. כן, הם שלטו בכל שנייה בחייה, אבל היא ידעה איך לנווט בהם ובעולם שלהם.
היא הבינה את הכפתורים שלהם וכיצד להימנע מהם. היא הבינה את מקומה בהיררכיה של חייה. היא ל
















