המעלית צלצלה כשליטה הגיעה לקומת המרתף. אחרי עצירה קצרה בחדרה המשותף, היא החליפה לחולצת וי פשוטה וג'ינס. גופה עדיין רחש רגשות ותחושות מוזרות שלא הצליחה לפענח, אבל היא הניחה להן, נחושה לאפשר לעצמה לפחות יום אחד טוב אחרי אותו לילה שערורייתי. היא בחנה את עגלת ארוחת הבוקר בדרכה במורד המסדרון. מאפינס, פירות, בייגלים, משקאות במקרר קטן. ליטה ידעה שהיא צריכה לאכול, חמרמורת קלה וסשן הקאות מוקדם בבוקר לא ביש