בשלב מסוים במהלך הנסיעה ליטה נרדמה. היא התעוררה כשברודי דחף אותה בעדינות מכתפו, "הגענו." הנשימה שלו מדגדגת את לחייה גרמה לליטה פשוט לבהות בו לרגע, נהנית ממגע אנושי. היא מתחה את זרועותיה, נופלת עוד יותר לכיוון ברכיו כשהוא תפס אותה והחזיר אותה לצד שלה במושב. במבט חטוף מהחלון, ליטה ראתה שהם הגיעו לבניין בטון גדול. היא הרימה את עיניה למושב הנהג, אבל הוא כבר היה ריק. למעשה, כל הטנדר היה. "נו, ליטה," קר