"ישו, אריקה," אלכס מלמל בחוסר שביעות רצון, "ככה את מדברת עם זרה מוחלטת? רק למדת את השם שלה ואת כבר שופטת אותה?" הגבות שלו קפצו מעלה כשהוא כיווץ את שפתיו. זו הייתה הפעם השנייה היום שאלכס הגן עליה. ליטה הייתה במרחק שתי שניות מלשאול איזה שיבוט זה, כי הוא אפילו לא קרא לה "ארנבת פסיכית" או "מקלות" עדיין היום. "אני לא שופטת אותה, *בטא*," אריקה הגיבה בנחרצות. ליטה מעולם לא שמעה את התואר בשימוש בבוז כזה ל