קול התעורר בפתאומיות, מה שגרם לערימת העצים שהוא נשען עליה להתמוטט. "שיט". הוא ניגב את פניו, התיישב מספיק כדי לתת לראשו המטושטש להתייצב. הוא הבט חטוף דרך אחד מחלונות חדר האמבטיה הראשי וגנח. עדיין היה חשוך בחוץ. הדבר האחרון שהוא זכר היה הנחת אריח הרצפה האחרון. זה היה לפני שבוע. שבוע. הכאב הזה דקר אותו עמוק ויסודי כשהוא נלחם בפאניקה העולה בחזהו. ליטה נעלמה כבר שבוע והם עדיין לא קיבלו שום מילה ממקסים.