ויִויאַן הָיְתָה הֲמוּמָה.
לְמַמֵּשׁ אֶת נִשּׂוּאֵינוּ הַלַּיְלָה?
לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַהֶלֶם שֶׁלָּהּ, מִיסְטֶר נוֹרְטוֹן נָבַח, "מִיסְטֶר זֵיין!"
דֶּלֶת חֲדַר הָעֲבוֹדָה נִפְתְּחָה וּמְשָׁרֵת קָשִׁישׁ מִהֵר פְּנִימָה.
"מִיסְטֶר זֵיין, הָבֵא אֶת גְּבֶרֶת וִילְיָאם וְפִינִיק לְחֶדֶר הַשֵּׁנָה מִיָּד." מִיסְטֶר נוֹרְטוֹן לֹא יָכֹל הָיָה לִכְבּוֹשׁ אֶת צְחוֹקוֹ. "הֲכִינוֹתִי בִּ
















