דממה מחרישת אוזניים השתררה. פִיניק פתח את שפתיו, וויויאן חשבה שהוא עומד לחקור אותה שוב. היא חיפשה הסבר בראשה. עם זאת, הוא רק אמר, "תנוחי טוב. אבקש ממולי לשלוח קצת מרק עוף." ויויאן נדהמה. היא הרימה את ראשה להסתכל על פיניק. בדיוק כשנבוכה מכך שפיניק ויתר לה, הוא כיסה את עיניה בכפות ידיו. "תִשְׁנִי. נדבר כשתתעוררי." קולו של פיניק היה עמוק, והוא ליטף את אוזניה כמו נוצה. ויויאן פשוט לקחה כמה משככי כאבים