כשחשבה על התמונות האלה, ויויאן חשה רק בושה ולא יכלה אפילו להסתכל על פיניק. היא הסיטה את מבטה בעקשנות. אולם, ברגע שהפנתה את ראשה, פיניק תפס אותה בחוזקה ואילץ אותה להביט לתוך עיניו. "ויויאן." קולו היה חמור. "אל תעזי להסיט את מבטך." הוא השתהה, ואז אמר, "אכן ראיתי את התמונות האלה. מישהו כנראה התקין מצלמת נסתרת בחדר המלון שבו קרה האירוע הזה לפני שנתיים." ויויאן חשבה אותו הדבר. היא הנהנה, שתקה לרגע, ואמ