קולו של תיאו היה יציב ובלתי מתפשר כשאמר, "מאחר שבחרת בדרכך, עליך להיות אמיצה מספיק כדי להתמודד עם ההשלכות." סיירה רעדה קלות, נושכת את שפתיה. "אתה צודק, דוד תיאו. אין לי זכות לבקש מגברת לינדן סליחה." "קיוויתי להתנצל בפניה בכנות היום. אבל לא יכולתי אפילו להרים את ראשי כדי להביט בה כשהייתי שם." "אני יודעת שהיא בטח מאוד מאוכזבת ממני. היא כנראה לא תסלח לי, וכנראה שהיא לא רוצה לראות אותי." קולה נחלש כשה