כששמעה מדיסון את קולה המאיים של סיירה, היא הבינה שאולי הייתה קצת פזיזה. היא חייכה במבוכה ואמרה בשובבות, "טוב נו, סי, זו אשמתי. אל תכעסי, בסדר?" "אני לא כועסת. אני פשוט לא רוצה שהדוד תיאו יחשוב שיש לי מניעים נסתרים אחרי כל הפעמים שהוא עזר לי," השיבה סיירה. אף על פי שהייתה כנה, היא דיברה ברצינות. "בסדר, בואי נפסיק לדבר על זה ונתחיל לאכול." מדיסון שינתה את הנושא במהירות ופתחה את קופסאות האוכל. ניחוח