"סיירה..." מדיסון הביטה בסיירה בדאגה עמוקה כשמשכה בעדינות טישו כדי לנגב את הדמעות מעל פניה. פניה היפות של סיירה היו מוכתמות בדמעות, וגרמו לה להיראות כמו פיה מנופצת. צערה היה מוחשי כל כך, שכל מי שראה אותה חש כאב לב בתגובה. סיירה לקחה את הטישו ממדיסון, וקולה נצבע בעצב קל. "אמא שלי תמיד פחדה מוויליאם. ניסיתי לשכנע אותה להתנגד לו או לעזוב אותו, אבל היא רק הביטה בי ואמרה שזה הגורל שלה - שהיא לא יכולה ל