"בואי נלך. הגיע הזמן לאכול," אמר תיאו. סיירה הבחינה בשינוי עדין במצב הרוח של תיאו, אך לא הצליחה לשים את האצבע על מה שהרגיש לא בסדר. בכל זאת, היא הלכה אחריו בשקט בזמן שהם צעדו. היא לא ציפתה שהוא יביא אותה למסעדת ברביקיו. ולא סתם מקום ברביקיו, אלא זה שהיא נהגה לפקוד בתקופת לימודיה. עיניה נצצו, והיא גנבה מבט בתיאו שהלך לפניה. אפילו הפרופיל שלו היה מרשים. היא תמיד חשבה שמישהו מעודן ומרוחק כמו תיאו יעד