"המשפחה שלך מחכה בקוצר רוח שתתחתני איתי. אל תדאגי, אני אמלא את משאלתם – אני אתחתן איתך. אני אביא אותך הביתה ואתן לך לראות כל יום כמה טוב אני מתייחס לנשים אחרות." "אתה תצטער על זה, אני מבטיחה!" קולו של בנסון היה חדור זעם, שיניו היו קפוצות כשאמר את הדברים. ואז, הוא סער החוצה עם הבעה קרה. סיירה עצמה את עיניה בחולשה, ליבה כבד ממרירות. "בנסון, מה קרה? סיירה הרגיזה אותך?" כשראה את בנסון סוער במורד המדרג