תיאה הייתה המומה מדבריו של ג'ייק, בוהה בו בחוסר אמון. אבל במקום להתפרק, כפי שנראה שהוא מצפה, פניה התקשחו בכעס. חזהּ התנשף כשהיא נאבקה לרסן את זעמה. מבעד לשיניים חרוקות היא ירקה, "ג'ייק, אתה בכלל מבין כמה אתה דוחה?" החמימות נעלמה מיד מפניו של ג'ייק. הוא קם, כעת מביט בה באדישות קרה. "מדלן צדקה. את עדיין כל כך עקשנית," הוא נזף. "אני אסביר את זה בפשטות - לכי הביתה ותתכונני לחתונה. כל עוד את נשארת מדרכ