תיאה בקושי עצרה את עצמה מלגלגל את עיניה. סבלנותה עמדה לפקוע. כפי שאמר המשרת, אם היא לא תלך עכשיו, מי יודע כמה זמן הם ימשכו את העניינים. 'צעד אחד בכל פעם,' חשבה לעצמה. "בסדר, קחו אותי לשם," אמרה תיאה. כשהגיעו לחדר, היא דחפה את הדלת ונכנסה, ומצאה את אייבי סוגרת את החלונות. הרוח בחוץ התחזקה, ואייבי, שהייתה במצב בריאותי ירוד במשך שנים, עדיין נטלה תרופות שונות. לפני שנים, היא תשה את עצמה בחיפושים אחר א