תיאה נכנסה, השליכה תיק על הספה תוך כדי שהיא מתיישבת. "מוזר. אפילו לא הצלחתי להיכנס הביתה קודם. המשרת היה צריך לפתוח לי את הדלת. רק עזבתי לכמה זמן, לא לנצח. היה ממש הכרחי למחוק את טביעות האצבע שלי מהמערכת?" אמאלי קמה במהירות, מעמידה פנים של חיוך מתוק. "תיאה, סוף סוף חזרת! התגעגענו אלייך כל כך. עכשיו נוכל להיות משפחה שוב." היא אחזה בעדינות בידה של תיאה, כאילו ציפתה לתגובה חמה. אבל תיאה לעגה, "תפסיקי