הוא היה מרושל, עם פנים חבולות ותווי פנים נפוחים. ברגע שתפס את סביבתו, הבין באיזה מצב נואש הוא נמצא. עיניו היו נפוחות כל כך שהוא לא הצליח להבחין בפנים שסביבו, והוא החל ליילל. "תאה, את חייבת לעזור לי! באתי לכאן כדי לראות אותך, ותראי מה קרה. חטפתי מכות! את לא יכולה סתם לעזוב אותי ככה. בלי הגיבוי שלך, איך הייתי מעז להסתער על משפחת רולנד?" פניה של אייבי החשיכו לנוכח דבריו. "תאה, תסבירי את זה." לאט לאט,