תיאה חייכה. "בין אם התייחסתם אליי יפה ובין אם לא, אחרים יכולים לראות בעצמם בלי שאצטרך לומר או לעשות דבר."
אייבי השתעלה בכעס. "מה כבר עשינו לך שפגענו בך? תראי את כל מה שעשית במשך השנים. האם לא אנחנו תמיד היינו אלה שניקינו את הבלגן שלך? את בכלל מכירה בי כאמא שלך?"
קולה של אייבי נשא נימה של התייפחות.
תיאה לחצה על רקותיה הכואבות. בעבר, היא הייתה מתרככת, ואז מתחילה להרהר במה היא עשתה לא בסדר, קונה מתנו
















