למחרת בבוקר, תאה התעוררה מוקדם מהרגיל. היא התיישבה בבת אחת, בוהה בסביבתה, מוחה ריק. המיטה הייתה מבולגנת, בגדים מפוזרים בכל מקום, וניקולס עדיין ישן בשלווה לצידה. עורה היה מכוסה בסימנים מגונים, ואפילו היו סימני שריטות על שרירי הבטן של ניקולס. תאה כיסתה את פניה, ומתקשה להאמין שעשתה דבר כזה. היא ניסתה להיזכר בכל מה שהיה בלילה הקודם, ונזכרה רק שאייבי ומקס לכדו אותה בחדר הזה וסממו אותה. כל מה שאחרי זה ה