תיאה הביטה סביבה בקרירות, הבעת פניה לא השתנתה. ג'ייק תפס את מבטה וקימט את מצחו, בהניחו, כמו האחרים, שאין לה מתנה או שהיא הביאה משהו לא מרשים בכלל. חרטה שטפה אותו. 'זה מביך. לא הייתי צריך לבוא,' חשב. תיאה לעגה בלבה. 'לא משנה. מעולם לא תכננתי להסתמך על האיש חסר התועלת הזה,' הרהרה. הרימה מעט את שמלתה, תיאה צעדה קדימה בחן. למרות ששמלתה הייתה בעיצוב פשוט, היא לבשה אותה באלגנטיות של עיצוב אופנה עילית. ע