רוברט עמד זקוף מולה וצלו כיסה לחלוטין את גופה הדק. תמי הביטה ישר קדימה כאשר ליבה כמעט נעצר. הכל היה פתאום בהילוך איטי והיא כמעט נגמר לה האוויר. תמי הצליחה לאסוף את מחשבותיה כאשר אנדי פתח את הדלת, אבל היה מאוחר מדי. לאחר שהדלת נפתחה, רוברט חלף על פניה ונכנס לחדר הישיבות. משב רוח ליטף את לחייה והיה חם לוהט. "כנסי," אמר אנדי. תמי נזכרה שאנדי הזכיר שהיא עשויה להצטרך לעמוד בכוננות בחדר הישיבות. לאחר מכ