היא חשבה במודע שכל אחד יכול להיכנס לחדר הישיבות בכל רגע נתון. אם מישהו יפתח את הדלת ויראה את זה, זה יהיה מביך מדי! תמי נאבקה לקום. רוברט החזיק את סנטרה באצבעותיו. אצבעותיו היו קרות ואחיזתו הייתה חזקה. הוא הזיז את פניו הנאות קרוב יותר ולחש, "את לא יודעת? את רוצה שאקרע לך את הבגדים ואזכיר לך את ההרגשה הזו שוב?" תמי רעדה. היא הביטה בו בעיניים פעורות לרווחה. היא חשבה לעצמה, 'אתה צוחק, נכון?' "מר סטון,