מינדי ידעה מה זה אומר, והיא מיד אמרה, "אני אתחיל, תמי, תתחילי לצלם!" תמי התעוררה מההלם כשהיא מזיעה. היא הפעילה את המצלמה וכיוונה אותה אל רוברט סטון הנאה אך הבלתי מפוענח. ידיה של תמי רעדו כשכיוונה את המצלמה אל פניו. תמי כמעט הפילה אותה כשרוברט הביט בה במבט חודר. כשמינדי ראיינה אותו, תמי התפרקה כשחשבה לעצמה 'אם הם היו שני אנשים שונים, הם לא היו נראים כל כך דומים, נכון?'. למרות שעברו שלוש שנים, היא עדיין זכרה את פניו היטב. בפאב, היא הייתה שיכורה ומבולבלת. היא בטח טעתה בו וחשבה שהוא ג'יגולו! היא קיוותה שהוא לא יצליח לזהות אותה! "מר סטון, האם אוכל לשאול אותך שאלה אחרונה בנוגע למערכות היחסים הרומנטיות שלך? זה משהו נוסף, אם זה בסדר מבחינתך, אתה יכול גם להגיד לא אם אתה לא מעוניין." "בבקשה." "אתה צעיר, עשיר מאוד ומושך נשים רבות בריינסוויל. האם יש לך חברה? או שהייתה מישהי שהשאירה עליך רושם?" מינדי הייתה עצבנית אחרי ששאלה את השאלה. אפילו תמי, שעמדה מאחוריה, יכלה להרגיש את זה. עיניה של תמי עזבו את העינית כשהיא הסתובבה להסתכל על האיש המלכותי למראה. אכן, היו לו פנים נאות מאוד. עם זאת, הייתה תחושה של קרירות וריחוק שגרמה לו להיראות מסוכן. זה מה שגרם לאנשים לפחד ממנו. למרות זאת, נשים רבות בריינסוויל היו משליכות את עצמן עליו. לאנשי VIP כמוהו יהיו הרבה חברות. "כן." הוא אמר בטון עמוק ומאיים. "אני תוהה מי הבחורה המאושרת?" תמי הייתה עצבנית. ידיה החזיקו את המצלמה כל כך חזק עד שהן הלבינו. בתוך העצבנות, היא שמעה את רוברט אומר "אין תגובה." מינדי קינאה במי שזה לא יהיה, והיא לא ויתרה עדיין. אם זה לא היה בשביל העבודה, היא לא הייתה מקבלת את ההזדמנות להתקרב כל כך לרוברט. בנוסף, היא נלחמה עם עמיתיה לעבודה על הזדמנות לראיין אותו. היא שינתה את הנושא, "מר סטון, האם יהיה לי הכבוד לסעוד איתך הערב?" תמי הייתה המומה. היא חשבה 'זה לא קשור לראיון, נכון?' היא לא הייתה בטוחה אם עליה לכבות את המצלמה בשלב זה. "אני מעריצה אותך כבר הרבה זמן, מר סטון. אני יכולה להיות גם האישה שלך. אני מאוד צייתנית…" כשמינדי דיברה, היא פתחה את כפתורי החולצה שלה. השדיים שלה נחשפו. "…" פיה של תמי נפער לרווחה עד שאפשר היה להכניס בו ביצה. 'האישה הזו משוגעת!'. "תעיפו אותה החוצה." אמר רוברט באכזריות. כשאנדי הרים את ידו, שומרי הראש התקדמו. הם הרימו את מינדי והשליכו אותה החוצה. אפשר היה לשמוע את מינדי צועקת כשזרקו אותה החוצה. הם לא ממש התחשבו בעובדה שהיא בת המין היפה. תמי התעוררה מההלם אחרי כמה שניות מזעזעות ממה שקרה. היא התנצלה מיד, "תודה שלקחת מזמנך ועשית את הראיון הזה בשבילנו, להתראות!" ויצאה. היא לקחה את המצלמה שלה ויצאה בלי להסתכל עליו. רוברט הביט בה בעיניו השחורות והחדות. מבטו נראה כל כך נלהב אך מסוכן; זה היה בלתי מפוענח. אנדי שם לב שמר סטון המשיך להסתכל על הילדה שהחזיקה את המצלמה. זה היה מאוד לא רגיל. "אם תעזי להגיד מילה על זה, את מתה." אמרה מינדי. "כן." לתמי בכלל לא היה אכפת ממה שמינדי עשתה. כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו היה הבעיה שלה.