תמי הרגישה בנוח כשחזרה הביתה. היה ניחוח חלש של חלב באוויר.
אף אחד מלבד סרינה לא ידע איפה היא גרה. זה היה כמו נמל קדוש שאף אחד לא יכול לפלוש אליו.
לא, לא נמל אלא יותר כמו דוברה שטוחה ומתנדנדת.
עיר גדולה כמו ריינסוויל הייתה כמו כלא שבנה רוברט. הוא שיחק עם העיר בידו. לא הייתה לה שום דרך לברוח.
פארקגרוב היה כמו חור תופת. חיות טרף תרדמניות שכנו בפנים. ברגע שנכנסת, אי אפשר היה לצאת.
עכשיו כשחשבה על הימי
















