היא חיכתה עד שמונה בערב, ואף אחד לא הביא לה אוכל.
בוב דפק על דלת חדר העבודה. הוא פתח את הדלת לאחר שקיבל תשובה.
האווירה הייתה קרה. לאיש שישב מאחורי השולחן הייתה נוכחות חזקה שחדרה לכל פינה בחדר, וזה היה מפחיד.
"מר סטון..."
"היא שוב עשתה רעש?"
"היא השמיעה קצת רעש במהלך היום, אבל היא שקטה בערב."
רוברט הופתע מכוח הרצון החזק של טמי. הוא חשב שהיא תבכה ותתחנן אליו, אבל היא הייתה בעלת רצון חזק.
"האם עלי לש
















