האוויר נעשה דליק כשהוא נכנס. הנוכחות החזקה שלו השפיעה על כולם ומילאה את האולם, והקשתה על הנשימה. תמי ניסתה לרסן את עצמה מלהסתכל עליו כשנכנס. היא חשבה שלגבר יש רגליים כל כך ארוכות. היא נדהמה כשרימה את מבטה וראתה את הפנים המוכרות, הנאות והקרות האלה. 'זה הוא שוב?' 'זה מר סטון... נכון?' ככה הם פנו אליו במהלך הראיון. אבל איך הוא זה שאחראי על קבוצת קינג? תמי נזכרה אז במשהו. מינדי אמרה שהן הולכות לראיין איש חשוב, רוברט סטון, שהוא האדם בשלטון של קבוצת קינג! איזה חוסר מזל! תמי הרגישה שלא בנוח כשמיהרה להוריד את מבטה בתקווה שרוברט לא יראה את פניה. אנדי שהלך מאחורי רוברט ראה פנים חדשות. הוא נדהם לראות שזו היא. אז הוא הסתכל על מר סטון. מר סטון אכן ראה את החדשה אבל במהרה הסיט את מבטו. תמי הרימה את מבטה רק אחרי שרוברט נכנס למעלית הפרטית מוקף בשומרי ראשו. הדבר הראשון שהיא רצתה לעשות היה -- "מה? את רוצה להתפטר? את צוחקת עליי?" אמרה קימברלי בחוסר שביעות רצון, שישבה ליד שולחנה. "לא... לא." "תני לי סיבה." "..." 'סיבה? אני לא יכולה להגיד להן שאני מפוחדת. אני לא יכולה להגיד להן שאני עוזבת בגלל שישנתי עם האדם בשלטון של קבוצת קינג ויש לי ממנו ילדים!' "ידעת שבחרתי אותך מבין יותר מ-50 מועמדים?" "..." תמי לא ידעה על זה. אם היו 50 אנשים שהיו מוכנים לעבוד בדלפק הקבלה, היה ברור שאפילו תפקיד פשוט בקבוצת קינג היה פופולרי. "אם אין לך סיבה, תשארי קודם! אני צריכה קצת זמן כדי לצוד מישהו שנותן רושם טוב. את מגוחכת! בחרתי אותך מכל כך הרבה מועמדים אחרים ואת רוצה להתפטר ביום הראשון לעבודה. צאי החוצה!" "כן..." תמי הייתה חסרת מילים כשעזבה את החדר. היא ניחמה את עצמה במחשבה שרוברט כנראה לא זיהה אותה. אז לא היה טעם להיבהל. היא החליטה שהיא תעזוב אחרי שקימברלי תמצא מחליפה. ובכן, זה היה היום הראשון שלה בעבודה אחרי הכל. בנוסף, תמי אכן הרגישה את ההתרגשות של רכישת עבודה חדשה כשהיא גם הייתה מפוחדת. האם היא צריכה לחפש עבודה חדשה? מחשבותיה של תמי היו טרודות כשהלכה לכיוון תחנת הרכבת התחתית. ואז היא ראתה אנשים עושים הרבה רעש. היא ראתה זקן שישב ברולס רויס פנטום שחורה. הוא נשען על המכונית. הוא התייפח בכאב כי הוא פגע ברגלו. הוא אמר, "דרסתם לי את הרגל, תשלמו עכשיו, או שאני לא אלך מכאן!" גבר אחר שעמד לידו אמר בזעם, "המכונית שלי אפילו לא זזה, איך יכולתי לפגוע לך ברגל? זה ניסיון הונאה!" "דרסתם לי את הרגל ועכשיו אתם מכחישים את זה? אם לא תשלמו, אני לא אלך מכאן!" תמי ראתה מה קורה. היא מיהרה לגשת אליהם ואמרה, "איך אתם יכולים לעשות את זה לקשיש? אתם מנסים להתנכל לקשיש?" הזקן אז אמר, "הבחורה הזאת צודקת! תשלמו לי עכשיו או שאני אשאר כאן עד שאמות!" רוברט יצא ממועדון הספורט. הוא עמד בדלת גבוה, חזק ובנוי, עם נוכחות חזקה. הוא צפה בסצנה עם עיניו השחורות החדות והעמוקות. כש אנדי רצה ללכת לכיוון הסצנה, רוברט הרים את ידו מעט כדי לעצור אותו. "מר סטון..." אנדי ראה את הפרופיל החד של רוברט. זה היה כאילו שהוא רצה להגיד משהו. הבחורה הזאת התערבה בבירור כשלא היה לה מושג מה קרה. היא הייתה תמימה מדי.