"אאוץ', זה כואב..." הלסת של תמי כמעט נשברה. שתי ידיה חיבקו את פרקי ידיו בצורה מעוררת רחמים.
כוח הזרוע העצום שלו עינה אותה.
היא לא ידעה איך רוברט ידע שהיא מעמידה פנים.
היא הופתעה מהפיקחות שלו.
פתאום, רוברט עזב אותה וקם. הוא אמר, "נחכה שהתרופה תגיע. אל תאכזבי אותי אחר כך."
אז, הוא הסתובב והלך.
תמי התיישבה בבהלה.
'האם הוא ישתמש בכוח עליה אחר כך במיטה?' היא כמעט התעלפה אחרי ששמעה את זה.
אם זה איך שהדב
















