"אמא שלך סיפרה לי עליך לפני זמן מה. את בדיוק כמו שהיא תיארה אותך; חמודה ויפה. את יודעת מה הצער הכי גדול שלי? יש לי שני בנים אבל אין לי בת," ויליאם צחקק, "את הבת של סרינה, מה שאומר שאת הבת שלי. תמי, אל תתביישי לבוא אלינו אם את בצרות." סרינה ראתה שתמי נשארה שקטה. היא אמרה במהירות, "בואי נאכל משהו קודם. נוכל להמשיך את השיחה תוך כדי אכילה." "בסדר." מנות רבות הוגשו. היה שם איזה סוג של בשר בקר על השולחן