"לא, זאת לא אשמתי. הייתי רצינית לגבי זה. ואז, אמרת לי לעזוב את החברה. ובכן, פספסת את ההזדמנות... מממ!" טאמי הסבירה בחרדה כשפיה נאטם בנשיקות. ברגע שנגעו שפתיה הרכות, גופה רעד שלא מרצון וקפא. עיניה הבהירות התמלאו בפחד. נראה היה שגם דופק ליבה ונשימתה נעלמו באותו רגע. הזמן עצר והכל הפך לתפאורה סטטית. טאמי נאבקה לקום ולהדוף אותו. עם זאת, הגוף מעליה היה כבד כל כך. היא ניסתה בכל כוחה כשמאמצת את כל כוח זר