"מה, סרינה לא נתנה לך כסף? למה את אוכלת רק לחם ומינרלים לארוחת צהריים?" אמר הנרי כשהתיישב על הספסל והסתכל עליה. "מה זה עניינך?" תמי חשבה שהאיש הזה מגוחך. היא קמה ועמדה לעזוב. הנרי קם גם הוא ואמר, "בואי תאכלי איתי צהריים." "למה שאוכל איתך צהריים? אני בטוחה שיש הרבה נשים אחרות שישמחו להיענות." "אף אחת מהן לא תסעד איתי." "זה לא ענייני," אמרה תמי כשפנתה והלכה. הנרי אמר, "איזו חוצפה!" ואז, הוא הניח את