"לאן אנחנו נוסעים? אני צריכה ללכת לעבודה מחר..." אמרה טמי. היא ראתה שרוברט הביט בה בעיניים קרות אך חדות כשל נשר. היא הפסיקה לדבר והביטה מטה. "נראה שהתאוששת," אמר רוברט בחוסר רגש. "עדיין לא, זה עדיין עטוף בגזה! נתקלתי בסלבריטאית בתחנת הטלוויזיה, והיא הזמינה אותי לשתות איתה. היא יצאה לשיחת טלפון וכמה גברים באו והתחילו איתי. לא התחלתי עם זה..." טמי מלמלה. זה כבר היה רע שהתחילו איתה, וזה היה גרוע יותר