האימה הסובבת הגבירה את חרדתה של תמי. עברו עוד עשר דקות עד שהגיעו לשער הברזל של אחוזה. הם נכנסו ישר אל הכניסה הראשית של האולם. המכונית עצרה ורוברט יצא מהמכונית. תמי לא רצתה לצאת מהמכונית מפחד ממה שמחכה לה. היא ראתה את המקום כקברה. ידיה המיוזעות אחזו במושב העור בעצבנות. רוברט הסתובב מעט הצידה ומבטו היה עמוק וחד. הוא שידר הילה מפחידה. תמי נבהלה. היא נשכה את שפתיה ולבסוף יצאה מהמכונית. רוברט הציץ בה ו