ברגע שרוברט אמר זאת, הוא קרע את הצווארון של פיג'מתה של תמי. אור הירח זרח על עורה החרסיני. "אה!" צעקה תמי, "מר סטון, לא…!" "את נותנת לי פקודה?" רוברט התרומם תוך שהוא נועל את החלק האחורי של ראשה וטורף את שפתיה. "ממ…" תמי נשקה שוב. כוח ההתנגדות שלה פחת, נשימתה התגברה, ולעיניה היה ברק אחר. רוברט קיבל פחות סיפוק רק מנשיקות. הוא נעשה יותר תאוותני. תמי ניסתה אז לדחוף את רוברט בכל כוחה. רוברט לא זז, אבל ה