תמי הורידה את ראשה כשחשה שרוברט מתקרב אליה יותר ויותר. באופן טבעי, היא עשתה צעד אחורה. אולם, לא משנה כמה ניסתה, היא לא הצליחה להימלט מלהיות אפופה בצל שלו. היא נבהלה וחשה מחנק. לא הייתה דרך לברוח וגבה היה צמוד לקיר. היא הייתה כלואה בין סכנה לבין חוסר מוצא, היא לא יכלה להיות מבוהלת יותר. היא הביטה מטה ואמרה, "אדון סטון, אני לא יכולה! אני פצועה..." רוברט אחז בלסתה באצבעותיו המחוספסות וההילה שלו שידרה