"למה הם גורמים לי להיזכר באימה שהתרחשה אחר הצהריים?" היא אמרה והתיישבה. "אבא, אמא, זה היה אירוע והחדשות ידעכו בקרוב," היא אמרה להוריה המודאגים. טרבור הביט בבתו במבט מודאג. "טיפאני ג'ואי, החיים שלך פשוט עשו תפנית חדשה," הוא אמר לה. "איזו תפנית?" טיפאני הביטה באביה. טרבור נאנח אנחה גדולה. "התמודדתי עם התקשורת בתחום העבודה שלי ואני מבטיח לך שזה לא ידעך או ייפסק כאן, כל תחנות החדשות מדווחות על זה. נושא גדול יותר מגיע בהמשך וזה קשור ליורש של אחוזת גלאמאלי." טיפאני נראתה רגועה כל כך. "אני אפילו לא מכירה אותו, בעוד שיש לי אנשים גסים. אני עולה למעלה," היא אמרה ויצאה לחדרה. הטלפון שלה צלצל והיא ענתה. "הלו, ניק." "ראית את החדשות!" נייק שאל בלי היסוס. טיפאני גלגלה את עיניה והתיישבה על המיטה, נראה שכולם מודעים לחדשות. "כן, מה הסיפור הגדול בזה?" היא שאלה בעצלתיים. למה כולם דואגים מזה? "פשוט הפכת לפופולרית!" נייק פלט מהצד השני של הקו. סלין צחקה לדבריו. "אתה חסר תקנה נייק," היא אמרה לו. ניק התעלם ממנה ואמר. "היי, זה כרטיס הלוטו שלך להפוך לכוכבת על." טיפאני נאנחה, בן דודה אמר שטויות. "עזוב את זה, ניק. אני עייפה, אני צריכה לנוח, לילה טוב," היא ניתקה מבלי לרצות לשמוע יותר. טיפאני הניחה את הטלפון שלה ושכבה לישון, כל מה שהיא חשבה עליו היה חיפוש העבודה שלה מחר. ... "איך אתה הולך לפתור את זה?" גבי שאלה את אחיה שהיה מהורהר. קרלוס נראה מודאג כל כך. "למה דווקא היום מכל הימים?" הוא שאל. הטלפון שלו צלצל אז הוא ענה. "קרלוס מה הבאת על עצמך," קולו של איתן הגיע מהצד השני של הקו. "זו אי הבנה סבא," הוא אמר לו בלי היסוס. "אתה צריך להפוך את זה כדי לוודא שהחדשות האלה לא יתקדמו הלאה," איתן אמר לו. "אני אעשה זאת," קרלוס אמר לא בטוח מה לעשות. "דבר ראשון מחר בבוקר בוא לוילה שלי." "אני אגיע סבא," קרלוס ענה. איתן סיים את השיחה וקרלוס אחז במרווח שבין גבותיו. גבי הצליבה את ידה על חזה וצלבה את רגלה. "איך אתה מרגיש אחרי ששמעת מלא תוכחה?" היא שאלה אותו. "לא עכשיו גבי." קרלוס כבר היה חלש, הוא ידע שאחותו תשתמש במילים שלו נגדו. "זו אי הבנה," הוא אמר לה. "בטח." גבי קמה. "טוב, לילה טוב," היא אמרה לו, לא היה לה מה לעשות עכשיו, הוא צריך לפתור את הבעיות שלו בעצמו, היא עלתה לחדרה. קרלוס נשען על כיסאו. "הבחורה הזאת היא מזל רע," בהתייחס לטיפאני. בדיוק אז הוא נזכר בקלסי, הוא הרים את הטלפון שלו להתקשר אליה, הוא צריך להסביר לה לפני שהיא תבין לא נכון. "שלום, קרלוס." קול ששייך לקלסי ענה. "קלסי מה שבחדשות זה..." הוא עמד להסביר אבל היא קטעה אותו. "אני יודעת שזו אי הבנה, הם רק מנסים לקלקל את המוניטין שלך." קולה העדין של קלסי אמר לו. נראה שקרלוס הקל על ידי ההבנה שלה, הוא חייך בעדינות. "אני שמח שאת מבינה." "אתה צריך לנוח עכשיו קרלוס, יש לך יום גדול מחר," היא אמרה לו. מה שהוא צריך עכשיו היה מנוחה כדי להרגיע אותו. "אני אוהבת אותך," היא אמרה לו. קולה המתוק נשמע באוזניו והוא חייך. "אני אוהב אותך יותר." אחוזת גלאמאלי. שאן קול, הנהג של קרלוס זאק הסיע אותו לחברה מוקדם בבוקר שלמחרת, שם כתבים כיסו את הכניסה. המאבטחים של קרלוס זאק באו ללוות אותו לתוך החברה. "אדוני אנחנו כאן," שאן אמר לו. קרלוס הביט החוצה דרך החלון כדי לראות כתבים במתחם החברה שלו. "בוא ניכנס," הוא אמר לשאן בקול קר. שאן פתח לו את הדלת והמצלמות הבזיקו מזוויות שונות עם כתבים שמשליכים שאלות לעברו. "מר קרלוס זאק, איך תגיב לחדשות ששודרו אתמול?" "מה יש לך לומר על החדשות?" "מי הגברת?" "האם אתה מכיר אותה הרבה זמן? האם זו הפגישה הראשונה שלך?" "למה היא בכתה בסצנה?" "איך אתה מתכנן לפתור את הנושא הזה?" קרלוס לא ענה על אף אחת מהשאלות שלהם והובל פנימה על ידי המאבטחים. חלק מהצוותים הסתכלו ובהו בו בעוד שאחרים פטפטו בינם לבין עצמם. פיליפ מיהר לעבר קרלוס. "אדוני אתה כאן." פיליפ וקרלוס פנו לתוך המשרד שלו. קרלוס שחרר את העניבה שלו והביט מהחלון הגדול, הכתבים עדיין היו שם. "אוי!" הוא קרא ברכות. עיניו היו קרות והוא חשב. "פיליפ." "כן אדוני." פיליפ שעמד קרוב ענה בלי היסוס. "שלח שיחה לעיתונות כדי להרגיע אותם לעת עתה, ואז תגיד למזכירה להביא לי את המסמכים שצריכים חתימה." "בסדר, אדוני." פיליפ הלך לעשות כפי שנצטווה. קרלוס זאק התיישב ומזג לעצמו כוס ויסקי. הוא שתה אותו בשלוק אחד ואחז במרווח שבין גבותיו. "כל זה קרה בגלל ההידוק שלי." הייתה דפיקה על דלת משרדו. "כנס." הוא ציווה בידיעה מי זה יכול להיות. מזכירה נכנסת למשרד. "בוקר טוב אדוני, אני חוזרת לתפקידי היום." היא התקרבה לשולחנו. "אני פליסיטי שייד." היא אמרה לו בכבוד. "אני מודע, הבאת את המסמכים?" הוא שאל אותה בהסתכלות עליה. "הנה אדוני." היא שמרה את זה על שולחנו. קרלוס התחיל לעבור עליהם. "בטל את כל לוח הזמנים של הבוקר שלי ותודיע לשיין קול להכין את המכונית." הוא אמר לה. פליסיטי הביטה בו, היא רק התחילה לעבוד כאן היום ולא הייתה מודעת למי שהוא מדבר עליו. "אדוני מי זה שאן קול?" היא שאלה אותו. קרלוס הרים את גבותיו והביט בה באדישות. "הנהג שלי," הוא אמר לה. זו הייתה הפעם הראשונה שעובד מעז לחקור אותו. פליסיטי ראתה את הקרירות בעיניו והביטה למטה. "אני מצטערת אדוני, אני אלך לעשות את זה עכשיו." היא אמרה בחיפזון ברעד. "פליסיטי," קרלוס קרא בשמה בהסתכלות עליה. "כן אדוני." היא ענתה. "אני לא צריך אדם נאיבי בחברה שלי או מישהו שלא חכם מספיק כדי לעשות את העבודה הזאת. אני רק סולח לך כי זה היום הראשון שלך כאן. אני לא אתן לזה לחמוק בפעם הבאה. את מבינה?" קולו העמוק של קרלוס שאל אותה. "כן אדוני." היא ענתה ויצאה מהמשרד, פונה לשולחנה כדי לחדש את עבודתה. "אני צריכה להתעדכן מיד." היא אמרה לעצמה והמשיכה בעבודתה. ... קרלוס זאק הגיע לוילה של סבו, הוא נכנס לראות את איתן זאק עומד קרוב לחלון. "יושב ראש אני כאן," הוא אמר לו. איתן זאק הסתובב כדי להביט בנכדו. "תתיישב." שניהם התיישבו. איתן זאק כחכח בגרונו והביט בקרלוס בהבעה רצינית. "איך נתת לדבר כזה לקרות?" הוא שאל אותו. "מעולם לא עשיתי את זה בכוונה," קרלוס אמר לו. "אתה צריך לדעת שעיניים רבות צופות לראות את הנפילה שלך." מבטו של איתן היה קצת קר, הקמטים על מצחו היו גלויים עוד יותר עכשיו. "אמרתי להם לחסום את החדשות מיד," קרלוס אמר לו. "זה לא יעזור קרלוס," איתן אמר לו בקול עמוק. "החדשות כבר הפכו לוויראליות, קיבלתי שיחה מכתבים רבים ומדירקטוריון. קרלוס, אני לא מתרשם בכלל, וגם אני לא שמח." איתן אמר לו באכזבה על פניו. "אני אמצא אמצעים אפשריים לפתור את זה," קרלוס אמר לסבו בידיעה כמה צרות הוא גרם הפעם. איתן נרגע על כיסאו והביט בקרלוס, הוא נשף ואמר את המילה הזאת בהיסוס רב. "קרלוס, הדרך היחידה לצאת מזה היא להציע לה נישואין." עיניו של קרלוס התרחבו.