"טוב שאת יודעת." היא חייכה והטלפון שלה התחיל לצלצל. היא ענתה אחרי שבדקה את מספר הטלפון. "הלו, אמא." כששמע את אמא, טאנר הרים את עיניו מהספר שלו. "כן, טאנר פה."
"תני לי לדבר איתו," לאורה ביקשה והיא נתנה לטאנר את הטלפון.
"הלו, אמא!" טאנר קרא בהתרגשות.
"טאנר, ילד שלי." לאורה גם שמחה לשמוע ממנו, אם בעלה היה מת בהתרסקות, היא לא ידעה איך היא תספר לבנה על כך, אבל היא הייתה אסירת תודה שהוא שמח.
"אמא, עזבת
















