מודאגת שאולי ליניס נוטרת טינה, לילי קמה וישבה בעדינות ליד מיטתה. "לא ישנתי טוב בימים האחרונים. אני כל הזמן חולמת על אבא שלך..." תוך כדי דיבור, היא הניחה את ידה של יוניס בתוך ידה שלה, עיניה אדומות ושוליהן נפוחים. "לו רק היה נשאר משהו ממנו כדי שאוכל לזכור אותו." "אמא, לא נתת את ברכתך כשכרתו את שיח הוורדים שאבא השאיר לך?" יוניס הביטה בה בכנות. לילי התקשתה תחת המבט הזה. לרגע, היא אפילו הרגישה אשמה. "א