מאחורי אואן גררו פול ואלסי, שניהם חזרו אחרי שעזבו קודם לכן.
שלושתם לא אמרו דבר. כמו חצילים שהוכו בכפור, פניהם היו חיוורות, מרוקנות מכל רוח, כל אחד נראה שומם יותר מהשני.
ברגע שלילי ראתה את אואן צועד דרך הדלת, היא קפאה לשנייה, ואז, בבכי חריף, מיהרה אליו בפאניקה, דמעות עולות בעיניה. "אואן! מה קרה לך? איך הגעת למצב הזה?!"
חבורות וסימנים כהים הכתימו את פניו החדות של אואן. החליפה שלו, שנראתה בדרך כלל מו
















