מורגן קפא לשלוש או ארבע שניות, פניו התעוותו לירוק. אחר כך תפס את סנטרה של יוניס ונהם, "יצאת מדעתך לגמרי?" אבל כשראה את מבטה הריק והמטופש, הניצוץ האכזרי בעיניו דעך. האנרגיה הרגילה שלו, יהירה ועצלנית, השתלטה שוב. הוא שחרר את סנטרה, הוריד את הרגל שהייתה מונחת על המיטה, ובקליק, קיפל את הסכין הקפיצית והשליך אותה על המגש ברעש חזק. ידיו בכיסים, הוא הורה כמו מלך, "לא אמרו שאת טובה ברפואה? תכיני לי משהו. א