פול התמלא זעם צדקני. "יוניס, אל תפחדי ממנו. בואי לצידי, ואני אראה אם הוא מעז להניח עלייך אצבע!"
יוניס הייתה חסרת מילים. היא תמיד ידעה שפול הוא טיפש, אבל היא לא הבינה שהוא יכול להיות כל כך נאיבי. לא פלא שאלסי כרכה אותו סביב האצבע שלה.
היא ירתה בו מבט קר, ולרגע קצר, האוויר התמלא מבוכה כבדה.
פול הסמיק, מבטו נעוץ בה. רק עכשיו הוא הבין שזה לא מעשה ידיו של וויאט. זה פשוט בגלל שיוניס לא רצתה להסתבך איתו.
















