מדלן עמדה להילקח. ברגע זה, אישה נינוחה ניגשה לגברת לנגפורד ופטפטה משהו באוזנה. מיד, הבעתה של גברת לנגפורד השתנתה. היא הביטה במדלן בחוסר אמון ואז אמרה שהכל היה אי הבנה. מדלן לא ידעה מה קורה. כשנעצה מבט בפניה של האישה, הבחינה שהיא בוהה בה בתיעוב. עיניה גרמו למדלן להיות לא נוחה במיוחד. ברגע זה, מרדית' ניגשה. "מאדי, זו אמא של ג'רמי. הכל בסדר עכשיו. את לא צריכה ללכת יותר לתחנה, אבל את חייבת להבטיח לי לא לעשות שוב משהו מביך כמו זה." אמרה מרדית' בטון מודאג. מדלן ניסתה להסביר, אבל אמא של ג'רמי הסתלקה אחרי שהסתכלה עליה בחוסר שביעות רצון. מרדית' חייכה חיוך זדוני. היא הלכה אחריה ונשארה לצד אמו של ג'רמי. כאילו היו צמד אם וחמות אוהבות. צחקוקים נשמעו באוזניה, והיו גם כמה צחקוקים קלים. גברת וויטמן הייתה מישהי לא מתוחכמת מכדי להיות מעורבת אפילו בגניבה! זה היה בדיחה עצומה. מדלן הרגישה מקופחת וחסרת אונים כשעמדה בפני המבטים החשדניים סביבה. לכן הסתובבה ונכנסה לבית. לבסוף, היא הבחינה בג'רמי. עם זאת, כשג'רמי ראה את מדלן מכוסה אבק, לבושה בצורה מרושלת, הופיע מבט נסער על פניו. "היום יום ההולדת של אמא שלי. לא רק שאת מאחרת, אלא שאת גם לובשת את זה. בנוסף, את אפילו העזת לגנוב ממישהו. נמאס לך מהחיים?" הוא האשים בטון צונן. מדלן חייכה במרירות. היא הלכה לבית החולים בגלל היחס המחוספס שלו בלילה הקודם. שלא לדבר על כך שהיא כמעט איבדה את ילדם. לפני שהספיקה לרשום את העובדה על הגידול כשהייתה בבית החולים, היא נאלצה למהר לכאן. בנוסף, ברגע שדרכה מעבר לדלת, היא פגשה בתקרית. אפילו לא היה לה זמן להתלבש. מדלן הביטה בפניו החמורות של האיש. "ג'רמי, לא גנבתי כלום. זו מרדית'..." "את קלת אצבעות, ואת עדיין רוצה להאשים את מרדית' על שמצאה את הצמיד בכיס שלך. מדלן, את לא מתביישת בעצמך?" 'מדלן, את לא מתביישת בעצמך?' מדלן הרגישה כאב חונק בלב. היא צפתה בג'רמי עוזב ועלתה במעלה המדרגות בעוגמת נפש. זה היה החדר של ג'רמי באחוזה הישנה, וזו הייתה הפעם הראשונה שלה להיכנס אליו. היו כמה שמלות יקרות בארון שהיו כולן ממותגים בינלאומיים גדולים. כשמדלן עמדה להחליף בגדים, מרדית' נכנסה. היא הביטה במראה העלוב של מדלן וצחקה. "מדלן, זונה שכמוך. את אפילו לא נראית כמו מלכה עם כתר על הראש." מדלן צחקה קלות. "עם זאת, אם להיות כנה, אני אכן המלכה בזמן שאת סתם פילגש חסרת בושה." "את..." מרדית' זעמה. "אל תרגישי כל כך מרוצה מעצמך, מדלן. ג'רמי יתגרש ממך מוקדם משאת חושבת! כמו כן, ג'רמי יגרום לך ולילד שבבטן שלך להיעלם!" "את צריכה לדעת הכי טוב מי זאת עם הילד שלו." מדלן הביטה במרדית' בשנאה. "את זו ששתלה עליי את הצמיד, נכון?" "המף, אז מה אם זה היה אני? מי יאמין לך?" מרדית' לא טרחה לשחק יותר הצגות. היא צחקה כשהרגישה מרוצה מעצמה. "במוקדם או במאוחר, אני אהיה גברת וויטמן." אחרי שמרדית' עזבה, מדלן התקלחה במהירות ולבשה חליפת שני חלקים של שאנל. בנוסף, היא שמה קצת איפור קליל. עיניה היו בהירות כשנעצה מבט במראה. היא נראתה אלגנטית ומעודנת. עם זאת, לא משנה כמה יפה היא הייתה, ג'רמי אפילו לא יטרח להעיף בה מבט. כשחשבה על מצבה, נגעה בבטנה השטוחה וחייכה. אולי זה היה בדיוק כמו שאווה אמרה, החיבה שלה לג'רמי לא תימשך כי חייה יסתיימו בקרוב. דלת החדר נפתחה בבת אחת ברגע זה, וג'רמי האיץ בה בחוסר סבלנות. מדלן הסתירה את דאגותיה והסתובבה לחייך לג'רמי בחום. היה ניצוץ של הלם בעיניו של האיש. הוא הלך ליד מדלן ושלח את ידו כדי לתפוס את מותניה באינטימיות.