ליבה הפועם של מדלן נרגע מיד, והחום עזב, דמה קפא בעורקיה. חה. לחשוב שהיא באמת חשבה שהוא מקנא. איזו איוולת. כשזה היה בסך הכל הוא, זכר אלפא רכושני, הטוען לדומיננטיות שלו. היא הייתה בסך הכל אביזר במחזה שלו. מדלן חייכה בחוסר שמחה, כשחשה בג'רמי מתקרב מאחור. "אני אשאיר את אשתי בידיך, דוד פליפה. תודה מראש שאתה שומר עליה," הוא הודה לפליפה. פליפה חייך בנימוס. "כמובן." … אמנם מדלן לא קנתה צעיף נוסף, אבל היא